האם בתי המשפט לתביעות קטנות מוטים לכאורה נגד חברות ועסקים?

7:11

הנתונים נחשפים: בשנים האחרונות נשמעת ביקורת כלפי בתי המשפט לתביעות קטנות שעיקרה טענות בדבר הטיה לכאורה נגד ציבור העוסקים ולטובת הצרכנים.

 

הרצאה שמסר עו"ד בן ציון אדורם, המומחה לדיני צרכנות ומייצג חברות מסחריות רבות, ביום עיון בהתאחדות התעשיינים, עוררה ענין רב בקרב בעלי החברות הגדולות בישראל, כאשר עו"ד אדורם הציג "מיני מחקר" המראה כי בתי המשפט לתביעות קטנות נוטים לכאורה לפסוק נגד חברות מסחריות ובעלי עסקים.

אדורם. (צילום: יח''צ)

אדורם. (צילום: יח"צ)

למרות שהחוק אינו מתיר לבעל דין להיות מיוצג על ידי עורך דין בדיון בית משפט לתביעות קטנות, הוא אינו אוסר על כך שכתבי ההגנה יוכנו על ידי עורך דין, ומאחר ומשרד אדורם ושות' שימש כיועץ המשפטי החיצוני של חברת המכרז של המדינה וחברות נוספות הפועלות מול הצרכן הסופי ומכין לחברות אלו את כתבי ההגנה בתביעות הקטנות שהוגשו נגדן, נצבר במשרד ניסיון רב, שהוא הבסיס להרצאתו של עו"ד אדורם.

 

"נהגנו שבתיקים פשוטים יחסית החברה שולחת נציג מטעמה, ובתיקים מורכבים יותר מצטרף לנציג חברה גם עורך דין מטעם המשרד אשר יועץ לו כשצריך", מתאר עו"ד אדורם 'מקרה שקרה באחת הפעמים הללו שבה ישב לצד לקוח בבית משפט לתביעות קטנות ברמלה: "ישבתי עם הלקוח באולם של שופטת שמונתה לתפקיד זמן קצר קודם לכן, ובשלב מסויים של הדיון השופטת הציעה פשרה והלקוח שלי קם ואמר – אבל גבירתי, הוא לא צודק בשום דבר, למה שאשלם לו משהו?";

 

"ואז השופטת אמרה – אדוני, מבחינתי, בית משפט לתביעות קטנות הוא בית דין לצרכנים: אם צרכן הגיע לפה המשמעות היא שהוא לא מרוצה, והתפקיד שלי הוא לעשות אותו מרוצה; אז תצאו ותתפשרו בבקשה. והלקוח? הוא חרק שיניים, והתפשר; כי הבנו שהשופטת כבר החליטה, עוד לפני שנכנסנו, ועוד לפני ששמענו את הראיות, שאנחנו נשלם לאיש הזה משהו, ושאם לא נשלם לו בטוב, בפשרה, היא תתן פסק דין וגם תחייב אותנו בהוצאות".

 

במהלך ההרצאה הציג עו"ד אדורם נתונים מ'מיני מחקר' שערך על פסקי דין בתביעות קטנות שניתנו בשנה שקדמה להרצאה נגד רשתות במשק הישראלי, מתוך האתר המשפטי דינים, כדלהלן:

 

לגבי חברת ביגוד גדולה – נמצאו חמישה פסקי דין: בשניים מהם ניתן פסק דין נגד החברה, ובשלושת האחרים פסק בית משפט על דרך הפשרה לפי סעיף 79א. בכל חמשת המקרים החברה שילמה – בין 150 ל- 600 ש"ח;

שרת המשפטים. אילוסטרציה (צילום: פייסבוק)

שרת המשפטים. אילוסטרציה (צילום: פייסבוק)

לגבי חברות מטבחים, נמצאו שלושה פסקי דין: שני פסקי דין על סך 2,870 ש"ח ו- 13,500 ש"ח, ופשרה אחת על סך 3,500 ש"ח; לגבי חברת ריהוט גדולה – שוב: פסק דין אחד ופשרה אחת; לגבי חברת הנעלה גדולה – פסק דין אחד; ועוד ועוד.

 

הממצא הבולט ביותר שעלה בחיפוש המשפטי הזה הוא העובדה הבאה: בכל פסקי הדין שבדקו, לא היה אפילו פסק דין אחד שהחברה זכתה והתביעה נדחתה לחלוטין! ב- 100% מהמקרים החברה שילמה לצרכן משהו, גם אם ה"משהו" הזה היה בסכום קטן.

 

אחרי שהציג עו"ד אדורם את הנתונים בפני המשתתפים ואף הציע הסבר המשלב גורמים היסטוריים ולוגיסטיים להטייה לכאורה של בתי המשפט לתביעות קטנות כלפי העוסקים, הציע עו"ד אדורם פתרון למצב:

 

"כל עוסק צריך לקבל החלטה שכשהוא עומד מול שופט בתביעות קטנות שלוחץ עליו להתפשר, יאמר לו – "אדוני, אני מאד מצטער, אבל אני לא יכול להסכים לפשרה – אנחנו מבקשים שאדוני ייתן פסק דין". כאשר שופט שומע משפט כזה הוא מבין שבעל הדין מבקש פסק דין מנומק כדי להשאיר לעצמו אופציה לערער, ולכן הוא נזהר שלא לסטות ממתחם הסבירות והזהירות ומדקדק כפל כפליים בשמיעת הראיות, בניהול הפרוטוקול ובהנמקת פסק הדין באופן שעולה בקנה אחד עם הראיות, עם הדין ועם הפסיקה בנושא. כמובן שכאשר שהעוסק צודק מלכתחילה, הרי שכל ההקפדה הזו תפעל לטובתו", מסביר עו"ד אדורם, ומוסיף:

 

"הדבר השני שצריך ואפשר לעשות הוא – להגיש בקשות רשות ערעור על פסקי דין של בית משפט לתביעות קטנות כאשר פסק הדין מותיר תחושה עמוקה של פגיעה בחוש הצדק וכאשר עורך דין המתמחה בתחום אומר שיש עילה לעשות כן. משרדנו הגיש לבית המשפט המחוזי ערעורים על פסקי דין של בית משפט לתביעות קטנות מספר לא מבוטל של פעמים, וכל הערעורים התקבלו".

 

"אני סבור שאם העוסקים יתחילו לעמוד על זכותם לקבל פסק דין מנומק ולא להתפשר, אזי תוך זמן קצר יחסית גם בתי המשפט יפנימו את המסר ויפסיקו ללחוץ על הצדדים להגיע לפשרה. אני מאמין שפעולות כאלה של הרבה עוסקים בודדים יכולות לחולל שינוי מגמה בגישת בית המשפט לתביעות קטנות תוך זמן קצר יחסית", מסכם עו"ד אדורם.

אודות המחבר

עוד בכותרות

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


*