'נערי הקומזיץ': חזקי שכטר עונה למשה ויסברג / טור אישי

14:41

מוישה ויסברג היקר. להתחרות עם הגיגך, אין ביכולתי. אך אעביר לך את מה שליבי חושב.

במקום הפיגוע הנורא התאספנו לאחר חתונה שמחה בירושלים. רצינו להיות שם. רצינו להרגיש את הכאב. רצינו להתחבר לקדושים.
הגענו למקום בספונטניות רגילה.

הדלקנו נרות ושרנו שירי התעוררות. תוך דקות ספורות למקום הגיעו בני ישיבה רבים. וכמובן שהיום אין אירוע ללא תיעוד. גם האירוע הזה תועד,  אף אחד לא חיפש פרסום!

אם ברצונך להתייחס ספציפי לגבי האנשים שהיו במקום. אז ככה, תקרא להם בגנאי. "נערי הג'ל".  רוב הבחורים שהיו שם הם אנשים עובדים. בחורים שרובם מקדישים מעצמם מדי יום ביומו שעת לימוד. עוזבים את הכל, את הפלאפון המשוקץ שלהם ומקדישים את כולם למען הלימוד.

כותב השורות. (צילום באדיבות המצלם)

כותב השורות. (צילום באדיבות המצלם)

פתיחת זמן חשוון לא הוסיף הרבה לסדר יומם הרגיל. כולנו בחורי ישיבות בעבר. וכולנו יודעים מה מצב הישיבות היום. לא נדבר על החילול השם שאתם עושים שם על הגבעה במרומי בני ברק. לא נדבר על הבזיון המחפיר עד כדי צחוק בפרסומים של ווידיאו ושאר הלצות שונות על אחד האדמו"רים בבני ברק. או על בזיון מגעיל על גדולי הדור,  מריבות ותוכחות זה מה שאתם יודעים לעשות. אולי באמת הגיע הזמן שבאמת תקבלו על עצמכם משהו שיכפר על הבזיון הדוחה שאתם מייצרים.

ללמד רע על אחר. בזה אתם אלופים!

בימים כאלה. זה הזמן להתלכד יחד כל עם ישראל. חסידים עם ליטאים, מחבלים ושונאים. חרדים מול חילונים, וללמוד טוב על השני. סבלנו בימים האחרונים מספיק. וגם אלו שאין להם את כל היום לשבת וללמוד. עשו כל מה שביכולתכם להקריב לקדושה. אפי' להדליק נר בתחנה הארורה ולשיר שירי נשמה לאור הנרות.

מוישה היקר. בדרכך היומית על סופרבוס. קח לך כמה דק' חשיבה על ה'טור הכואב' שרשמת. (אם זכרוני אינו בוגד בי. הטור הקודם שרשמת על משהו שמאוד כאב לך. זה היה על 'צייצנים הזהרו בדבריך'). כי מי שאנו מעוניינים  שיטיף לנו מוסר הוא לא אחד מעורכי נאות דשא למינהם.

הדברים נכתבים בתגובה לטור שכתב העיתונאי משה ויסברג באתר בחדרי חרדים

אודות המחבר

עוד בכותרות

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


*