'שטיסל' בעיני הצופה החרדי / ביקורת טלוויזיה

19:19

מדאיג: "הרי את מקודשת", משחק או נישואין כהלכה? במסגרת העונה השניה של הסדרה "שטיסל" מקדש אחד השחקנים, שחקנית אחרת, באמצעות טבעת ו"הרי את מקודשת לי.." בנוכחות עדים, האם הם נשואים בפועל? האם נדרש גט במקרה כזה?"

 

היום בבוקר, במאות אם לא אלפי קבוצות וואצטפ חרדיות, רצה הידיעה האחרונה, בתוספת סירטון קצרצר מתוך שטיסל עונה 2. במספר קבוצות, אף התפתחו דיונים על העניין, האם יש בזה משהו או שהכל בטל ומבוטל?!

 

ואני חושב לעצמי: במובן מסוים יש פה פרדוקס עצום – האם אכן קיים מקום לויכוח או אפילו לסתם דיבור של נושא כזה בחברה החרדית?

 

כן. בהחלט!

''רוחמי'' ו''בעלה'' מאחורי הקלעים (צילום: מלכי טחובר, פייסבוק)

"רוחמי" ו"בעלה" מאחורי הקלעים (צילום: מלכי טחובר, פייסבוק)

משהו השתנה בציבור החרדי.  יש כיון אחר, או יותר נכון זרם שונה, של אותו ציבור סגור ומסוגר. זרם, מתוך אותם זרמים הפושטים על כל חלקה טובה וחנוקה, וישנם היאמרו אף "מכלה כל חלקה טובה".

 

אך הטור, אינו עוסק בביקורת על עמים ודתות. כי באגף הזה רבו מספור, הספרות התאורתית, הדמיונית והמציאותית. על דת הא-ל מלאכיו ובני עמו. הטור שלנו, יעסוק בסדרה הממכרת שכבשה את כל המגזרים ואת כל הסגנונות.

 

הסדרה, מתארת את חייהם של אלמן ובנו, הגרים יחדיו. והאהבה הטבעית המתפרצת, מאיימת להטביע את המסגרות המצומצמות של "חומת היהדות החרדית".

בסדרה משחקים בין השאר, "מיכאל אלוני" המוכר לנו מהנחיית תוכנית המוזיקה דה וייס.
וזוכה פרס ישראל למשחק, "דובלה גליקמן" ועוד רבים וטובים. יוצר הסידרה הוא הבחור המוכשר "יהונתן אינדורסקי" אשר רק בזכות עברו המלא והגדוש בתורה ויראת שמיים, אי שם בעיר בני ברק בישיבת פונובי'ז – הצליח להנגיש את אורחות חייהם של החרדים, לשחקנים ולצופים כאחד.

 

פיאותיו של עקיבא המתבדרות ברוח, אל מול חלוקה הארוך והצנוע של ליבי.  נותנים הצצה קטנה אך איכותית, אל חיי המשפחה של אותו ציבור מעניין.

 

אבל מה שכאן קרה, זה הרבה יותר מעוד סדרה מוצלחת בטלויזיה. אני לא יודע אם הבמאי והיוצר נתכוונו לזה. אך נקל להאמין כי העניין עליו תיכף ארחיב, נכנס לשיקולי המערכת, והתסריטאות – הצפיה של הסידרה "שטיסל" בציבור החרדי.

הציבור עצמו מוכר לנו, כמתנזר מכל סממן אשר מריח חילוניות וחופשיות.. ואף מוכן לפעמים לשבת במעצר, או לוותר על תענוגות העולם. בשביל לעמוד על עקרונותיהם.

יוצר הסדרה יונתן אינדוררסקי (צילום: ויקיפדיה)

יוצר הסדרה יונתן אינדוררסקי (צילום: ויקיפדיה)

ולפתע כאן נדמה כי נפרצו הגדרות, והותרו המוסרות. לא קיים קבוצה אחת בוואצטפ/טלגרם/פייסבוק/ או בשאר פורומים חרדיים, שלא דנה בשבועות האחרונים על הסדרה, שחקניה ומטעמיה.

 

הבדיחות והעקיצות, של טובי הקופירייטרים החרדיים, דשו היטב בעניין. החל, מעקיצות בעניין השם "זליג" הנמכר תמורת בצע כסף. דרך, הכנסת הביטוי "רשעים ארורים" ללקסיקון היום יומי. וכלה, באותה ידיעה שהובאה בתחילת הטור, על "דיון הלכתי לוהט" שנוצר מסצנת משחק של שחקנים חילוניים למהדרין.

 

וכל פרק ואיתו הספקולציות, והאמירות הרבות, הנלחשים בשטיבלאך בליל שישי או בשבת בבוקר בין הכבד לההרינג.

 

האמת, קשה לי מאוד להתייחס בטור לעצם התסריט, זויות הצילום והלוקיישנים.
כי הסיפור עשה את שלו.
היא מוכיחה ומצביעה, על סיפור מדויק ומושקע, המתאר בכישרון נדיר את  הרבדים העדינים ביותר, של אותו ציבור מיוצג – אותו ציבור, שחי בנינו, משתדל לתרום לזולת את כל יכולתו, וכמובן גם להנות ממענמיה.

 

אותו ציבור, שכה מסקרן אותנו, ומפליא לנו את החושים האיך ניתן להסתכל לגירוי בעיניים, ולהגיד ..   חד משמעית "לא".

 

אותו ציבור שגורם לשאר בני עמו, לחיכוכים כה רבים ומסובכים

כן כן..  לאותו ציבור מעניין. יש  בין השאר, אם לא במרכיב המירבי שלהם,  אנושיות, חיבה, הערצה, ואהבה, כמו כל אדם אחר ואולי גם יותר.

 

החיבור בין ההורים לילדים, הכבוד שהם רוחשים זה לזו. ועוד ועוד ממיטב הדוגמאות שתוכלו לראות מוצגים לראווה, עם הניואנסים הדקיקים ביותר שרק אפשר לתאר.
לדעתי זאת אינה סדרת 'דרמה' פשוטה. היא מוגדרת אצלי כ… "אוטוביוגרפיה מדהימה" על ציבור אהוב ואוהב, ציבור מצחיק וצוחק. ציבור עם רגש ונשמה, שלא תמצאו באף מקום בעולם. יהונתן, אני מוריד בפניך את הכובע. ומאחל לעצמי "יהי חלקי מחלקכם".

 

אודות המחבר

עוד בכותרות

2 תגובות

  1. פיציפקעס

    אתם ממש לא אתר חרדי, אתם עובדים בשיתוף פעולה עם "שיקצע במרפסת".

    Reply
  2. שוש

    הפיסוק שלך טעון פשיפור רציני. אתה עושה שימוש שגוי במרכאות ו"תוקע" פסיקים שאין בהם תורף.

    Reply

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


*